החלטה בתיק בש"א 161353/05

1.         בפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת כוכבה לוי, אשר בהחלטתה מיום ה - 16/03/05 בבש"א 152432/05 נמנעה מלתת את החלטתה לגופה של ההתנגדות  ודחתה את מועד הדיון על מנת לאפשר למשיב לשכור שירותי עורך דין ולהגיש בקשה להגשת תצהיר משלים כאשר הוא מיוצג.

ב"כ המבקשת מעלה מספר השגות כנגד החלטת כבוד הרשמת לוי, להלן עיקרן:

1.         טעתה כבוד הרשמת לוי משנמנעה מלתת החלטה בהתנגדות לגופה ומשדחתה את המשך הדיון למועד אחר, בשעה שאין לדיון כל המשך שכן תם ונשלם כשהמשיב נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

2.         טעתה כבוד הרשמת לוי משהשתיתה את החלטתה על עקרון זכות הגישה לערכאות שכן המשיב לא הניח כל תשתית בנוגע למצבו הכלכלי המזכה אותו על פי דין במינוי עורך דין. (ראה י' רבין זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית (הוצאת בורסאי)  188-186).

3.         הפנית בעל דין לשכור את שירותיו של עורך דין פרטי איננה זכות אשר קיימת לבעל דין שבחר לנהל את ענייניו כשאינו מיוצג (ע"א (ת"א) 2623/00 גברי נ' סויסה, דינים מחוזי כרך לג (7),763).

4.         המשיב בחר באופן מודע שלא לשכור את שירותיו של עורך דין, וזאת להבדיל מהליך אחר בו נתבע עם נתבעים נוספים על ידי המבקשת.

5.         טעתה כבוד הרשמת עת איפשרה להגיש בקשה להגשת תצהיר משלים לאחר תום הדיון, השלמת החקירה הנגדית וסיכומי טענות הצדדים, יש בכך כדי לפתוח את הדיון מראשיתו.

אף בנסיבות מקלות יותר הצדיק בית המשפט העליון את סירובו של בית המשפט המחוזי לאפשר הגשת תצהיר משלים לאחר תום הדיון והסיכומים ( ע"א 444/84 עיריית חיפה נ' א. לוי בע"מ, חברה קבלנית, פ"ד מ(1) 440).

6.         בשולי עמ' 4 לפרוטוקול ביקש המשיב להגיש תצהיר משלים באופן שיתקן את גרסתו כך שיצורף דו"ח המדידה של המודד הדס.נוכח הרצון לחסוך בדיונים נוספים, הסכים ב"כ המבקש להגשת המסמך, והמסמך הוגש וסומן כמוצג בתיק המשפט.

7.         המשיב לא ביקש להיות מיוצג בתחילת הדיון ואף לא להגיש תצהיר משלים, והעלה בקשה זו על פי הצעת כב' הרשמת לוי, רק לקראת תום הדיון עת נחשפו הפגמים הקשים שבהגנתו לכאורה.

2.         טענות המשיב:

1.         המשיב נוכח לדעת כבר במהלך הדיון כי יקשה עליו לנהל את הגנתו לבדו, וביקש לאפשר לו להגיש תצהיר משלים ולהיות מיוצג תוך שהוא מביע נכונות לשאת בהוצאות.

2.         הלכה פסוקה היא כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מנין..." (ע"א  189/66 ששון נ' קדמה, פד"י  כ(3) 477, 480).

3.         זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד במעלה על חוקתית (ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא (3) 577, רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון (טרם פורסם).

4.         בע"א 5520/90 חב' שבת שרון בע"מ נ' בנק אגוד לישראל, פ"ד מו (5) 462,הותר להגיש תצהיר משלים במסגרת בקשה למתן רשות להגן, בשלב שלאחר הסיכומים, " במקרה דנן, אין לומר, כי הגשת הבקשה להגשת תצהיר הנוסף נבעה משיקול טאקטי מכוון. מאחר שבתצהיר זה נכללו עובדות שיש בהן כדי לבסס לכאורה טענת הגנה של המערערים.."

5.         בקשה להגשת תצהירים נוספים, ככל בקשה אחרת הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, צריכה להישקל לגופה לאור כל הנסיבות.

6.         לאור חיוב המשיב בהוצאות הדיון בגובה של 2,000 ש"ח, ומאחר והתצהיר המשלים מלמד כי למשיב טענות הגנה ראויות כנגד הבקשה לביצוע שטר, בדין פסקה כבוד הרשמת כפי שפסקה.

3.         דיון והכרעה

השגת המבקשת הנה בעיקרה נוכח שימוש בטענת "זכות הגישה לערכאות" כנימוק שיאפשר למשיב לאחר שכבר הסתיימה חקירתו והצדדים סיכמו בעל-פה לשכור את שירותיו של עורך -דין  ולהגיש בקשה להגשת תצהיר משלים.

עיון בהחלטת כבוד הרשמת כוכבה לוי מגלה שאכן נימקה את החלטתה נוכח עיקרון "זכות הגישה לערכאות", תוך הפנייה לפסיקה מורחבת, וזאת ועוד כי אין למשיב את הכלים המתאימים כדי לעלות את טענותיו בדרך שתאפשר דיון. החלטת כבוד הרשמת ניתנה תוך מתן תשומת לב לגריעת הזכויות הדיוניות של המבקשת בערעור זה.